- Клуб Домейнеров  

Войти через OpenID
Left Nav Справка ПортфолиоАукцион (39) Календарь Поиск Сообщения за день Все разделы прочитаны Right Nav

Left Container Right Container
Старый 09.05.2011, 20:08   #1

5 Класс по постройке апп

The Class That Built Apps, and Fortunes
Joachim De Lombaert, left, and Edward Baker, who took the Facebook Class, now run, a social network site.

Dan Greenberg with his dog, Jackson, at the offices of Sharethrough, a company he founded after leaving Stanford.
Enlarge This Image
Jim Wilson/The New York Times

In January, Johnny Hwin sold his start-up,, which helps bands and musicians connect with fans.

ALL right, class, here’s your homework assignment: Devise an app. Get people to use it. Repeat.

That was the task for some Stanford students in the fall of 2007, in what became known here as the “Facebook Class.”

No one expected what happened next.

The students ended up getting millions of users for free apps that they designed to run on Facebook. And, as advertising rolled in, some of those students started making far more money than their professors.

Almost overnight, the Facebook Class fired up the careers and fortunes of more than two dozen students and teachers here. It also helped to pioneer a new model of entrepreneurship that has upturned the tech establishment: the lean start-up.

“Everything was happening so fast,” recalls Joachim De Lombaert, now 23. His team’s app netted $3,000 a day and morphed into a company that later sold for a six-figure sum.

“I almost didn’t realize what it all meant,” he says.

Neither did many of his classmates. Back then, Facebook apps were a novelty. The iPhone had just arrived, and the first Android phone was a year off.

But by teaching students to build no-frills apps, distribute them quickly and worry about perfecting them later, the Facebook Class stumbled upon what has become standard operating procedure for a new generation of entrepreneurs and investors in Silicon Valley and beyond. For many, the long trek from idea to product to company has turned into a sprint.

Start-ups once required a lot of money, time and people. But over the past decade, free, open-source software and “cloud” services have brought costs down, while ad networks help bring in revenue quickly.

The app phenomenon has accentuated the trend and helped unleash what some call a new wave of technology innovation — and what others call a bubble.

Early on, the Facebook Class became a microcosm of Silicon Valley. Working in teams of three, the 75 students created apps that collectively had 16 million users in just 10 weeks. Many of those apps were sort of silly: Mr. De Lombaert’s, for example, allowed users to send “hotness” points to Facebook friends. Yet during the term, the apps, free for users, generated roughly $1 million in advertising revenue.

Such successes helped inspire entrepreneurs to ditch business plans and work on apps. Not all succeeded, but those that did helped to fuel the expansion of Facebook, which now has nearly 700 million users.

Venture capitalists also began rethinking their approach. Some created investment funds tailored to the new, bare-bones start-ups.

“A lot of the concepts and ideas that came out of the class influenced the structure of the fund that I am working on now,” says Dave McClure, one of the class instructors and founder of 500 Startups, which invests in lean start-ups. “The class was the realization that this stuff really works.”

Nearly four years later, many of the students have learned that building a business is a lot harder than creating an app — even an app worthy of an A+.

“Starting a company is definitely more work,” says Edward Baker, who was Mr. De Lombaert’s partner in the class and later in business. The two have founded, a social networking start-up.

Still, many students were richly rewarded. Some turned their homework into companies. A few have since sold those businesses to the likes of Zynga. Others joined hot start-ups like RockYou, a gaming site that at the time was among the most successful Facebook apps.

The Facebook Class changed Mr. De Lombaert’s life. His team’s app, Send Hotness, brought in more users and more money faster than any other in the class. And its success attracted the attention of venture capitalists.

“The class, more than anything, set the tone for us to try to start something big,” says Mr. Baker, 32,’s C.E.O.

When the Send Hotness app began to take off, Mr. Baker encouraged Mr. De Lombaert to treat himself to a new car. Mr. De Lombaert settled for a laptop. (He also put some money aside to help to pay his Stanford tuition.) They eventually sold the app to a dating Web site.

Facebook did not actively participate in the Stanford class. But some of its engineers attended sessions, and it benefited from the success of the students’ apps. “It really felt like an incubator,” says David Fetterman, a Facebook engineer who helped develop the applications platform.

The startling success of some of the class’s projects got Silicon Valley buzzing. The final session, held in an auditorium in December 2007, was attended by more than 500 people, including many investors.

“The Facebook platform was taking off, and there was this feeling of a gold rush,” said Mike Maples Jr., an investor who attended some of the classes and ended up backing one of the start-ups.

THE Facebook Class was the brainchild of B. J. Fogg, who runs the Persuasive Technology Lab at Stanford. An energetic academic and an innovation guru, he focuses on how to harness technology and human psychology to influence people’s behavior.

Mr. Fogg thought that the Facebook platform would be a good way to test some of his theories. Creating a new model of entrepreneurship was far from his mind.

At first, university administrators pushed back. “Facebook was not taken so seriously in academic circles back then,” Mr. Fogg recalls.

But there was no hesitation among students — from undergraduates in computer science to M.B.A. candidates — who were spending much of their lives immersed in Facebook.

From the start, many approached the class from a business angle. Mr. Baker, for instance, was a graduate business student but lacked technical skills, so he spent his first week interviewing engineers. “I wanted a technical co-founder,” he says.

He settled on Mr. De Lombaert, and the two, along with a third student, Alex Onsager, created Send Hotness. It let users send points to friends they considered “hot” and to compare “hotness” rankings.

Soon they found themselves in a proverbial “the dog ate my homework” situation. Three days before a presentation was due, Mr. De Lombaert accidentally deleted the computer code he was tinkering with. “We kind of freaked out,” he recalls.

Rebuilding the app would take too long. So, working around the clock over a weekend, they built another version, with a more rudimentary algorithm.

The stripped-down app took off. In five weeks, five million people signed up. When the team began placing ads on the app, the money poured in.

They had stumbled upon one of the themes of the class: make things simple, and perfect them later.

“The students did an amazing job of getting stuff into the market very quickly,” says Michael Dearing, a consulting associate professor at the Institute of Design at Stanford, who now teaches a class based on similar, rapid prototyping ideas. “It was a huge success.”

DAN GREENBERG was sitting at the kitchen table one night when he and another teaching assistant decided to get into the app game. Mr. Greenberg, a graduate student who had done research for Mr. Fogg, hadn’t planned to get app-happy. But the students’ success whetted his appetite.

Four weeks into the quarter, he and his colleague, Rob Fan, set out to create an app that would let Facebook users send “hugs” to one another.

It took them all of five hours.

The app took off. So they moved on to apps for “kisses,” “pillow fights” and other digital interactions — 70 in all.

Their apps caught on with millions of people and were soon bringing in nearly $100,000 a month in ads. After the class ended, the two started a company, 750 Industries, named after the 750 Pub at Stanford where Mr. Greenberg and Mr. Fan where drinking when they decided to become business partners.

But juggling the business and schoolwork was too much for Mr. Greenberg, then 22. So he called his father.

“I said, ‘Dad, it is 10 p.m., and I’ve got so much stuff to do,’ ” Mr. Greenberg recalls. “ ‘We’re running this business, and I’ve got customers, and we are earning money, and we got financing and we have people to hire. But I have to write a paper tonight, and I just don’t have time for it.’ ”

His father advised him to pull a Mark Zuckerberg and drop out. The next day, Mr. Greenberg did just that.

Now 25, he works out of a glass-walled corner office in San Francisco. He is C.E.O. of his company, now called Sharethrough, which uses social media to distribute videos across the Web for companies. It employs 30 people and has raised about $6 million in venture capital. “It feels like a fairy tale when you look back on it,” he says of the class.

He has upgraded his lifestyle somewhat, but still doesn’t own a car. “I have a Vespa and skateboard,” he says.

“LOVE CHILD.” It sounds like an unlikely name for an app. But Johnny Hwin and his Stanford class team set out to build an app of that name, one that would let two users create and raise a virtual child. It never took off.

“We were overly ambitious,” Mr. Hwin says.

Seeing his classmates strike gold with simpler ideas proved to be a valuable lesson. In 2009, he began working on, a Facebook marketing tool that helped bands and musicians connect with fans online.

It opened last June and was acquired in January by FanBridge, where Mr. Hwin is now a vice president, for a few million dollars, he says.

Mr. Hwin, who is 26 and also a musician, now lives in a loft space in the Mission neighborhood in San Francisco. He uses his place as a kind of salon for late-night art shows and concerts.

“With Love Child, we wanted it to be perfect,” he says. With Damntheradio, he found his first clients by showing mockups of the product. “We were able to launch within weeks,” he says.

Another class member, Robert Cezar Matei, says he had only modest success with his projects. One, he said, allowed users to send “cheesy pickup lines” to friends; another encouraged people to reveal something about themselves. After graduating from Stanford, he wanted to earn some money to go traveling, but instead of getting a job, he decided to write Facebook apps. “I’d seen my peers being so successful with apps,” he says. “If they could do it, I could do it.”

After a few false starts, he created an app that let people send points and “kisses” to friends. It struggled until Mr. Matei, who speaks several languages, translated the app. The next day, traffic jumped fivefold. He added games, and employees, and the app became one of the most popular Facebook programs in Europe. In late 2009, he sold to Zynga for an undisclosed sum.

Also in the class was Joshua Reeves, who built an app that created animations that Facebook members would send to one another as birthday greetings or other messages. It made enough money for him to quit his job in 2008 to start Buzzeo, a content management system for Facebook. A year ago, Buzzeo was acquired by Context Optional, where Mr. Reeves, 28, is now a vice president. Last week, Efficient Frontier, a digital marketing company, acquired Context Optional for an undisclosed sum.

ONE recent afternoon at the headquarters of in Mountain View, Calif., 10 engineers worked away as two employees turned their attention to a companywide project: a 24,000-piece jigsaw puzzle.

For much of the past year, has worked on developing its service, a social network for meeting new people, without much success. A few weeks ago, the work appeared to pay off: traffic took off, growing to nearly five million monthly users.

Mr. Baker says the Facebook platform is a magnet for young developers, even though the kind of simple apps that were the focus of his Stanford class now face bigger hurdles. Facebook has made it harder to develop big-hit apps by controlling how apps spread virally.

But Mr. Fogg, says that for those who were at the right place at the right time — in late 2007 — things were different. “There was a period of time when you could walk in and collect gold,” he says. “It was landscape that was ready to be harvested
miguel вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 19:49   #2
Член Клуба

мы есличе на русскоязычном ресурсе

VaseninM вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 20:39   #3

Иосип Манделштам называл это Хаос Иудейский
miguel вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 20:50   #4

Манделштам писал на Русском
miguel вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 22:13   #5

Я думал, что вы ребята читаете немного по Английски. К тому же теперь все пользуются переводами от Гугль
miguel вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 22:27   #6
Член Клуба

то есть перевода не будет? Я считаю нахуй тему.
יואכים דה Lombaert, שמאל, אדוארד בייקר, מי לקח את Class Facebook, עכשיו לרוץ, אתר הרשת החברתית.

דן גרינברג עם הכלב שלו, ג 'קסון, במשרדי Sharethrough, חברה שהוא הקים אחרי שעזב את סטנפורד.
להגדיל את התמונה
ג 'ים וילסון / ניו יורק טיימס

בחודש ינואר, מכרה ג 'וני Hwin שלו start-up,, אשר מסייע להקות ומוסיקאים קשר עם מעריצים.

בסדר, בכיתה, הנה שיעורי הבית שלך: להמציא יישום. לגרום לאנשים להשתמש בו. חזור.

זו היתה משימה לכמה סטודנטים מסטנפורד בסתיו של 2007, במה שנודע כאן כמו "פייסבוק Class."

אף אחד לא ציפה למה שקרה אחר.

התלמידים בסופו של דבר מקבל מיליוני משתמשים עבור Apps בחינם שהם תוכננה לרוץ על פייסבוק. וגם, כמו פרסום התגלגל, חלק מהתלמידים האלה נכתבו להרוויח כסף הרבה יותר מאשר המרצים שלהם.

כמעט בן לילה, ירה Class לפייסבוק את הקריירה ואת גורלה של יותר משני תריסר תלמידים ומורים כאן. זה גם עזר חלוץ מודל חדש של יזמות, כי יש המורמים הקמת טק: רזה start-up.

"הכל קורה כל כך מהר", נזכר יואכים דה Lombaert, עכשיו 23. היישום של קבוצתו מרושת 3,000 דולר ביום ו morphed לתוך החברה כי נמכרו מאוחר יותר תמורת סכום בן שש ספרות.

"אני כמעט לא הבנתי מה כל זה אומר," הוא אומר.

גם לא רבים מבני כיתתו. אז, Facebook Apps היו חידוש. ה-iPhone הגיע זה עתה, ואת הטלפון הראשון דמוי אדם היה שנה חופש.

אבל לפי הוראת סטודנטים לבנות Apps ללא סלסולים, ולהפיץ אותם במהירות לדאוג לשכלל אותם בהמשך, מעד Class לפייסבוק על מה הפך להיות נוהל הפעלה סטנדרטית עבור דור חדש של יזמים ומשקיעים בעמק הסיליקון ומעבר. עבור רבים, הטרק הארוך מרעיון למוצר החברה הפכה ספרינט.

חברות סטארט אפ פעם נדרש הרבה זמן וכסף, ואנשים. אבל בעשור האחרון, חופשי, קוד פתוח, תוכנה ושירותים "ענן" הביאו עלויות נמוכות, בעוד רשתות מודעות לעזור להביא הכנסות במהירות.

תופעת יישום חידדה את המגמה וסייע לשחרר, שיש המכנים אותו גל חדש של חדשנות טכנולוגית - ומה שאחרים קוראים בועה.

מוקדם יותר, הפך Class לפייסבוק מיקרוקוסמוס של עמק הסיליקון. עבודה בצוותים של שלושה, את 75 התלמידים יצרו Apps כי ביחד היה 16,000,000 משתמשים רק ב 10 שבועות. רבים של יישומים אלה היו מין מטופש: מר דה Lombaert של, למשל, איפשר למשתמשים לשלוח נקודות "חום" כדי חברים בפייסבוק. עדיין בתקופת, היישומים, ללא תשלום עבור משתמשים, שנוצר בערך 1,000,000 $ בהכנסות הפרסום.

הצלחות כאלה עזר השראה ליזמים תוכניות עסקיות התעלה לעבוד על היישומים. לא הצליח כל, אבל אלה לא עזרו לתדלק את התרחבות פייסבוק, אשר כיום יש כמעט 700 מיליון משתמשים.

קרנות הון סיכון גם החלו לחשוב מחדש את גישתם. כמה קרנות השקעה שנוצרו המותאמים החדש, חשופי עצמות הזנק.

"הרבה של מושגים ורעיונות, כי יצא מן המעמד השפיע על המבנה של הקרן שאני עובד על עכשיו," אומר דייב מק 'קלור, אחד המדריכים בכיתה ומייסד של 500 חברות סטארט, אשר משקיעה להישען הזנק . "המעמד היה ההכרה כי החומר הזה באמת עובד."

כמעט ארבע שנים מאוחר יותר, רבים מהסטודנטים למדו כי מבנה העסק הוא הרבה יותר קשה ליצור אפליקציה - אפילו יישום ראוי של A +.

"הפעלת החברה היא בהחלט לעבוד יותר", אומר אדוארד בייקר, אשר היה שותף של מר דה Lombaert בכיתה ובהמשך בעסק. השניים הקימו, רשתות חברתיות סטארט אפ.

ובכל זאת, תלמידים רבים היו מתוגמלים עשיר. חלקם הפכו את שיעורי הבית שלהם לתוך החברות. כמה נמכרו מאז אותם לעסקים אוהב של זינגה. אחרים הצטרפו חם הזנק כמו RockYou, אתר המשחקים, כי באותה עת היה בין האפליקציות המצליחות ביותר בפייסבוק.

The Class פייסבוק שינה את חייו של מר דה Lombaert. היישום של קבוצתו, שלח חום, הביאו משתמשים יותר כסף יותר מהר יותר מכל האחרים בכיתה. ואת ההצלחה שלה משכה את תשומת ליבם של אנשי הון סיכון.

"מעמד, יותר מכל דבר אחר, את הטון לנו לנסות להתחיל משהו גדול", אומר מר בכר, 32, של מנכ"ל

כאשר היישום שלח חום החל להמריא, עודד מר בייקר מר דה Lombaert לטפל בעצמו למכונית חדשה. מר דה Lombaert התיישבו עבור מחשב נייד. (הוא גם לשים קצת כסף בצד כדי לעזור לשלם את שכר הלימוד שלו בסטנפורד.) בסופו של דבר הם מכרו את היישום באתר היכרויות באינטרנט.

פייסבוק לא להשתתף באופן פעיל בכיתה סטנפורד. אבל כמה מהנדסים שלה נכחו בפגישות, והוא נהנה מן ההצלחה של האפליקציות של התלמידים. "זה באמת הרגיש כמו בחממה," אומר דוד Fetterman, מהנדס Facebook שעזר לפתח את פלטפורמת היישומים.

ההצלחה המדהימה של כמה פרויקטים של הכיתה יש בעמק הסיליקון זמזום. במושב הסיום, שנערך באולם בדצמבר 2007, השתתפו יותר מ -500 אנשים, כולל משקיעים רבים.

"הפלטפורמה של פייסבוק היה ממריא, והיתה זו תחושה של בהלה לזהב", אמר מייק מייפלס ג 'וניור, משקיע אשר השתתפו בחלק מהשיעורים, ובסופו של דבר גיבוי אחד הזנק.

The Class Facebook היה פרי מוחו של ב"ג פוג, שמנהל את מעבדת טכנולוגיה משכנע בסטנפורד. אקדמאי אנרגטי גורו החדשנות, הוא מתמקד איך לרתום את הטכנולוגיה ואת הפסיכולוגיה האנושית להשפיע על התנהגות של אנשים.

מר פוג חשב כי פלטפורמת Facebook יהיה דרך טובה לבדוק כמה מהתיאוריות שלו. יצירת מודל חדש של יזמות היה רחוק במוחו.

בתחילה, מנהלי האוניברסיטה דחף בחזרה. "פייסבוק לא נלקח ברצינות כה רבה בחוגים האקדמיים אז," מר פוג נזכר.

אבל לא היה שום היסוס בקרב הסטודנטים - מן הסטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב למועמדים תואר שני במנהל עסקים - שהיו מבלים את רוב חייהם שקוע Facebook.

מן ההתחלה, רבים ניגשו בכיתה מזווית עסקית. מר בייקר, למשל, היה סטודנט עסקים בוגר אבל חסר מיומנויות טכניות, כך הוא בילה את השבוע הראשון שלו לראיין מהנדסים. "אני רוצה שותף מייסד טכנית", הוא אומר.

הוא התיישב על מר דה Lombaert, והשניים, יחד עם תלמיד שלישי, אלכס Onsager, נוצר שלח חום. זה מאפשר למשתמשים לשלוח נקודות לחברים שהם נחשבים "חמים" ו להשוות בדירוג "חום".

עד מהרה מצאו את עצמם בתוך פתגמי "הכלב אכל את שיעורי הבית שלי" המצב. שלושה ימים לפני מצגת נבע, מר דה Lombaert שנמחקו בטעות את קוד המחשב שהוא התעסק עם. "אנחנו נבהל מין החוצה", הוא נזכר.

בנייה מחדש של היישום ייקח זמן רב מדי. לכן, עובדים מסביב לשעון במהלך סוף השבוע, הם בנו גרסה נוספת, עם אלגוריתם בסיסי יותר.

את היישום הפשיטו למטה המריא. בחמישה שבועות, חמישה מיליון אנשים נרשמו. כאשר הקבוצה החלה הצבת מודעות על האפליקציה, הכסף נשפך פנימה

הם נתקלו על אחד הנושאים של הכיתה: לפשט את הדברים, ואת מושלמת אותם מאוחר יותר.

"הסטודנטים עשו עבודה מדהימה של מקבל החומר לשוק מהר מאוד," אומר מייקל Dearing, פרופסור ייעוץ לשייך במכון לעיצוב באוניברסיטת סטנפורד, אשר מלמד כיום מעמד מבוסס על רעיונות דומים דיגום מהיר. "זו היתה הצלחה אדירה."

דן גרינברג היה יושב ליד השולחן במטבח, לילה אחד כאשר הוא עוד עוזר הוראה החליטה להיכנס למשחק App. מר גרינברג, סטודנטית לתואר שני שעשה מחקר על מר פוג, לא תכננו להגיע App-מאושר. אבל ההצלחה של התלמידים מושחז תאבונו.

ארבעה שבועות לאחר תחילת הרבעון, הוא ועמיתו, רוב אוהדים, יצא ליצור אפליקציה שיאפשר למשתמשי פייסבוק לשלוח "חיבוק" אחד לשני.

זה לקח להם כל חמש שעות.

היישום המריא. אז הם עברו Apps עבור "נשיקות", "קרבות כריות" אינטראקציות דיגיטליים אחרים - 70 בסך הכל.

האפליקציות שלהם נתפס עם מיליוני אנשים היו בקרוב מביא כמעט 100,000 דולר בחודש המודעות. לאחר המעמד הסתיים, השניים החלו חברה, 750 תעשיות, ונקרא על שם 750 פאב בסטנפורד מר גרינברג ומר אוהדים שבו שותים כשהם החליטו להיות שותפים עסקיים.

אבל ג 'אגלינג העסקי בלימודים היה יותר מדי עבור מר גרינברג, שהיתה אז בת 22. אז הוא התקשר לאביו.

"אמרתי," אבא, זה הוא 10 בערב, יש לי כל כך הרבה דברים לעשות, "" מר גרינברג נזכר. "" אנחנו רצים זה עסק, יש לי לקוחות, ואנחנו להרוויח כסף, וקיבלנו מימון, ויש לנו אנשים לשכור. אבל יש לי לכתוב הערב נייר, ואני פשוט אין לי זמן לזה. ""

אביו יעץ לו למשוך צוקרברג מארק לנשור. למחרת, עשה מר גרינברג בדיוק את זה.

עכשיו בן 25, הוא עובד מחוץ למשרד פינה קירות זכוכית בסן פרנסיסקו. הוא C.E.O. של החברה שלו, שנקרא עכשיו Sharethrough, אשר עושה שימוש במדיה חברתית כדי להפיץ קטעי וידאו ברחבי האינטרנט עבור חברות. היא מעסיקה 30 אנשים ו גייסה כ - 6 מיליון דולר בהון סיכון. "זה מרגיש כמו אגדה כאשר אתה מסתכל אחורה על זה," הוא אומר הכיתה.

הוא שידרג את אורח חייו במקצת, אך עדיין אינו הבעלים של המכונית. "יש לי הווספה ואת סקייטבורד," הוא אומר.

"אוהבת את הילד." זה נשמע כמו שם סביר עבור האפליקציה. אבל ג 'וני Hwin צוות סטנפורד שלו בכיתה יצאו לבנות אפליקציה בשם זה, אחד שיאפשר לשני משתמשים ליצור ולגדל ילד וירטואלי. זה לא המריאו.

"היינו שאפתנים מדי," מר Hwin אומר.

לכיתה שלו כשראה השביתה זהב עם רעיונות פשוטים הוכיח שהוא לקח חשוב. בשנת 2009, החל לעבוד על, כלי שיווקי פייסבוק זה עזר להקות ומוסיקאים קשר עם מעריצים באינטרנט.

היא נפתחה ביוני האחרון ואת נרכשה בינואר ידי FanBridge, איפה מר Hwin הוא עכשיו סגן נשיא, עבור כמה מיליוני דולרים, הוא אומר.

מר Hwin, מי הוא 26 וגם מוזיקאי, מתגורר כעת בחלל לופט בשכונת מישן בסן פרנסיסקו. הוא משתמש במקום שלו מעין סלון מראה לילה מאוחרת אמנות וקונצרטים.

"עם ילד של אהבה, רצינו שזה יהיה מושלם", הוא אומר. עם Damntheradio, שמצא הלקוחות הראשונים שלו על ידי הצגת טיוטות של המוצר. "הצלחנו להשיק בתוך שבועות", הוא אומר.

חבר אחר בכיתה, רוברט Cezar Matei, אומר לו רק הצלחה צנועה עם פרויקטים שלו. אחת, הוא אמר, אפשרה למשתמשים לשלוח "קווים טנדר זול" לחברים; עוד אנשים עודד לגלות משהו על עצמם. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת סטנפורד, הוא רצה להרוויח קצת כסף כדי לטייל, אבל במקום לקבל את העבודה, הוא החליט לכתוב אפליקציות Facebook. "ראיתי העמיתים שלי להיות כל כך מוצלח עם Apps," הוא אומר. "אם הם יכולים לעשות את זה, אני יכול לעשות את זה."

לאחר שקרית מתחיל כמה, הוא יצר אפליקציה, מאפשר לאנשים לשלוח נקודות ו "נשיקות" לחברים. הוא נאבק עד מר Matei, שמדבר בכמה שפות, תירגם את היישום. למחרת, תנועה קפץ פי חמישה. הוא הוסיף משחקים, ואת העובדים, ואת היישום הפכה לאחת התוכניות הפופולריות ביותר Facebook באירופה. בסוף 2009, הוא נמכר Zynga תמורת סכום שלא פורסם.

גם בכיתה היה יהושע ריבס, מי בנה אפליקציה אשר יצר אנימציות כי חברי פייסבוק ישלח אחד לשני כמו ברכות יום הולדת או הודעות אחרות. הוא עשה מספיק כסף בשבילו לפרוש מתפקידו בשנת 2008 כדי להתחיל Buzzeo, מערכת ניהול תוכן לפייסבוק. לפני שנה, Buzzeo נרכשה על ידי ההקשר אופציונלי, איפה מר ריבס, 28, הוא כיום סגן נשיא. בשבוע שעבר, רכש יעיל פרונטיר, חברת שיווק דיגיטלי, הקשר אופציונלי עבור סכום שלא פורסם.

יום אחד אחר הצהריים האחרונות במטה של ​​ ב-Mountain View, קליפורניה, 10 מהנדסים שעבדו משם כמו שני עובדים הפנו את תשומת לבם פרויקט ארגונית: פאזל 24,000 חלקים לפאזל.

במשך רוב השנה האחרונה, עבד על פיתוח השירות שלה, רשת חברתית עבור להכיר אנשים חדשים, ללא הצלחה רבה. לפני כמה שבועות, הופיע לעבודה כדי לשלם: התנועה המריא, גדל כמעט חמישה מיליון משתמשים בחודש.

מר בייקר אומר את פלטפורמת Facebook היא אבן שואבת ליזמים צעירים, אף סוג של יישומים פשוטים שהיו המוקד של הכיתה שלו סטנפורד עכשיו הפנים משוכות גדול. פייסבוק עשתה את זה קשה יותר לפתח יישומים גדול פגע על ידי שליטה איך Apps להפיץ virally.

אך מר פוג, אומר כי למי היו במקום הנכון בזמן הנכון - בסוף 2007 - הדברים היו שונים. "היתה תקופה של זמן, כאשר אתה יכול ללכת ולאסוף זהב", הוא אומר. "זה היה נוף, כי היה מוכן להיות

VaseninM вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 22:30   #7
Член Клуба

Матвей, жжешь...

Добавлено через 1 минуту
Ну, на иврите - это ж совсем другое дело. У нас тут каждый второй - еврей.
Алхимик вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 22:30   #8
Член Клуба

асобенна я

VaseninM вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 23:21   #9
Член Клуба

Сообщение от VaseninM Посмотреть сообщение
асобенна я
Не удивлюсь, евреи, обычно, лучше всех под националистов косят.
Вай мэй, Матвей! Или мне надо сказать "вай мэй Мойша"?
Шуранов вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 23:33   #10
Член Клуба


VaseninM вне форума   Ответить с цитированием
Старый 10.05.2011, 23:49   #11

"Я считаю нахуй тему"

Вспомнил старую шутку:
Лейтенант говорит милиционеру-динамовцу:
Следует изучать елементы борьбы самбо.
На что милиционер отвечает:
А на фиг мне самба. Так я ж его сапогом...
miguel вне форума   Ответить с цитированием

Здесь присутствуют: 1 (пользователей: 0 , гостей: 1)
Опции темы
Опции просмотра

Ваши права в разделе
BB коды Вкл.
Смайлы Вкл.
[IMG] код Вкл.
HTML код Выкл.
Вы не можете создавать новые темы
Вы не можете отвечать в темах
Вы не можете прикреплять вложения
Вы не можете редактировать свои сообщения
Быстрый переход

Часовой пояс GMT +4, время: 13:09.